"עולם המציאות מוגבל. עולם הדמיון חסר גבולות"
זאן- ז'ק רוסו
כל חיי, אני חיה במקביל בעולם המציאות שבחוץ ובעולם שאני מדמיינת ובוראת בתוכי. את האחד אני מוצאת לעיתים מורכב, מאתגר אך מרתק ומצמיח, השני משמש לי מפלט, נמל בית והנאה בלתי פוסקת. משוואת החיים חיברה עבורי שני עולמות אלה עם כתיבה ויצירה, ואין יום בו אני לא מתפעמת מכך.
אני כותבת מאז שהבנתי איך עושים זאת. ברגע שלמדתי לכתוב, עוד בכיתה אלף, ביקשתי מהורי לקנות לי מחברת 'מיוחדת' ולעטוף אותה כמתנה. 'למי המתנה' שאלו הורי. 'לי' עניתי ללא היסוס, ולא הבנתי שאכן, באותם רגעים, הענקתי לעצמי את מתנת חיי. מילאתי את המחברת העטופה נייר צלופן ירוק, במילים שאהבתי, במשפטים שהציתו את דמיוני, מחברת שהתמלאה הוחלפה באחרת וכך כתבתי הרהורים, שירים, סיפורים, כאבים, פחדים, סודות וחלומות. אני עושה זאת עד היום.
מאז אותה מחברת ראשונה ומופלאה, מילאתי מחברות רבות, הוצאתי ספרי ילדים ונוער וספרי שירה, ואני עדיין מתייחסת אל הכתיבה כאל מתנה שהוענקה לי, כדי ליצור בו קסמים.
העט, העיפרון, ועכשיו המקלדת, הם שרביט כל יכול. דרכם אפשר לברוא עולמות, לטייל במקומות שנרקמים תוך כדי הכתיבה ואפשר לבטא מכאוב, שמחה, תקווה ועצב. קשה לי לדמיין את חיי ללא השותפות הזו.
אין יום בו אני לא מודה על המתנה הזו. אין יום בו אני לא קופצת לבקר את חברתי הטובה, הכתיבה, כדי לספר לה ודרכה על יומי, לכתוב שיר, סיפור, תרגיל כתיבה לסדנאות שלי או סתם לדרוש לשלומה.
מקווה שאתר זה יפתח עבורכם מסלול המראה אל היצירתיות שלכם. אשמח לשמוע, לסייע וללוות אתכם במסע הזה שלכם.
רותי ויטל גילעד